רוב המחקרים הגנטיים, פיזיולוגיים, תוך-תאיים וביוכימיים נעשו בבעלי חיים ובצמחים. מכך מסיקים מסקנות על מה שאולי קיים אצלנו, ובודקים אם אכן זה כך ואם אפשר להשתמש בידע הזה לטובת רפואת האדם. ברוב המקרים זה עובד, ולפעמים לא, או לא במדוייק. לולא היינו מקישים מעולם החי על האופן שבו מתפקד הגוף שלנו, התקדמות הרפואה היתה איטית בהרבה.
זה הקו המנחה גם את הפסיכולוגיה האבולוציונית. היא בוחנת מנגנונים נפשיים והתנהגותיים באדם בעזרת שימוש בידע ובהבנה שלנו את הבסיס הנוירולוגי ופעולת המוח, ואת הצרכים האבולוציוניים שלנו, הקיומיים (פחדים וחרדות, התמודדות עם אי ודאות, או הפעלה של מנגנוני הגנה ואלימות), החברתיים, המיניים, התקשורתיים ועוד, שאנחנו מכירים מעולם החי ומבינים את הסיבות להתפתחותם.
אני מטפל בזוגות וביחידים מאז 2004, עיסוק בו התחלתי בעקבות מחקרים וקורסים שלימדתי על תקשורת בין-אישית בחוג לתקשורת ועיתונאות של האוניברסיטה העברית. במקביל, לימדתי זאת גם באוניברסיטת חיפה ובחוג לפסיכולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן. ההתמקדות שלי בחקר ובהבנה של האדם היתה לאחר שנים של הוראה ומחקר בארץ ובארצות הברית של חיזור ושל הבנת התקשורת בעולם החי והאדם.
