זו שאלה מעניינת שעד עכשיו מטופלים שלי לא שאלו אותי, אבל ללא ספק שאלו את עצמם לפני שפנו אלי.
מטופלות ומטופלים שלי סומכים עלי ומודים לי על תהליכים שהם עברו, וזה מרתק ומרגש אותי בכל פעם מחדש. לפעמים שבים אלי חודשים או שנים מאוחר יותר כדי לקבל תמיכה, ואולי גם שיקול דעת לפני שממשיכים שוב בלעדי. אני ממש לא לוקח את זה כמובן מאליו, בעיקר – כי אני דואג ומאד רוצה שיהיה למטופלים שלי טוב.
אף מטפל הוגן לא יכול להתחייב להצלחה ודאית. ראשית כי "הצלחה" של זוג כמעט לעולם איננה "חיים באושר ובשלווה לנצח נצחים" או, נגיד, "עד 120". הצלחה זוגית היא בעיקר התמודדות וניהול טובים של מציאות, שלפעמים אינה פשוטה כלל, והגעה לקשר זוגי שהוא לפחות טוב ויציב מספיק לשני בני הזוג, כך שירגישו שבאמת שווה וכדאי להם להמשיך אותו.
אני לא מסיר מכם את האחריות – הצלחתו של הטיפול תלויה במידה מכרעת במידת הרצון שלכם להיות ביחד, במידת האופטימיות שלכם שזה אפשרי, ובגמישות שלכם להיות מסוגלים לשנות משהו בתגובות שלכם זה לזה בעיקר במצבי לחץ, בכעסים, בחרדות ובאכזבות כדי לאפשר את האופטימיות הזאת.
לפעמים, הצלחה היא גם לדעת מתי די, אבל התפקיד שלי הוא לעזור לכם שלא להתייאש מוקדם מדי. התפקיד שלי הוא לזהות את נקודות המפתח בתקשורת הזוגית שבהן נוצרת דינמיקה שלילית שמפריעה לכם להשיג את מה שאתם רוצים להשיג בקשר, ולעזור לכם לשנות אותה. טיפול לא מיועד 'לשנות אתכם', אלא לעזור לכם לתמוך ולהכיל זה את זה, להבין ולקבל את הפחדים והחששות שלכם, ולהדריך ולתמוך בכם בהתמדה בשינויים שאתם בוחרים ורוצים לעשות.
אני כן מתחייב לתודעת שרות מעולה, הקשבה, הוגנות, איכפתיות, מחוייבות ואמפתיה, עם שיקול דעת והרבה ידע וניסיון.